בלוטת התריס ופוריות: המספר שתקין בבדיקה ולא בהכרח תקין לכניסה להריון

אישה בת 34 הגיעה אליי אחרי שנתיים של ניסיונות. היא הביאה תיק בדיקות מסודר. ב-TSH היה כתוב 3.9, ולידו הערה: תקין. היא שאלה אותי אם יש טעם בכלל לדבר על הבלוטה, כי כבר אמרו לה שזה לא זה.

עניתי לה שהמספר באמת בטווח. ושאלתי אותה מתי מדדו אותו. היא לא זכרה. שאלתי אם בדקו נוגדנים. לא בדקו.

זו הנקודה שאני רוצה להסביר במאמר הזה, ואני רוצה להסביר אותה בזהירות, כי היא נוטה להתגלגל לאינטרנט בגרסה מוקצנת.

הטווח התקין נבנה עבור אוכלוסייה כללית

טווח הייחוס של TSH במעבדות בישראל נע בערך בין 0.4 ל-4.0 או 4.5. הטווח הזה נבנה מתוך התפלגות של אוכלוסייה רחבה, שרובה לא מנסה להיכנס להריון.

בשנים האחרונות ארגונים מקצועיים בתחום האנדוקרינולוגיה והפוריות עוסקים בשאלה אם היעד לנשים שמנסות להרות צריך להיות נמוך יותר. ההמלצות השתנו כמה פעמים ואין עליהן הסכמה מלאה. יש עבודות שמצאו קשר בין TSH בקצה העליון של הטווח לבין קושי בהשגת הריון, ויש עבודות שלא מצאו הבדל משמעותי. מי שיציג לך את זה כעובדה מוחלטת לכיוון זה או אחר, מוכר לך ודאות שלא קיימת.

מה שכן ברור: ערך בקצה העליון של הטווח הוא לא ממצא שיש למחוק מהשולחן. הוא ממצא שראוי להסתכל עליו בהקשר, יחד עם שאר התמונה.

מה בדיקה של TSH לבדה לא מספרת

TSH הוא לא הורמון של בלוטת התריס. הוא ההוראה שיותרת המוח שולחת אליה. הוא מספר לך כמה חזק המוח לוחץ, לא כמה הבלוטה מספקת בפועל.

שלושה דברים שלא מופיעים בבדיקה הזו:

נוגדנים עצמיים לבלוטה. נוגדני TPO ו-TG מופיעים אצל חלק לא מבוטל מהנשים בגיל הפוריות. אישה יכולה להיות עם ערכי הורמונים תקינים לחלוטין ועדיין לשאת נוגדנים. יש ספרות שקושרת נוכחות נוגדנים לשיעור גבוה יותר של הפלות מוקדמות, גם כשהתפקוד עצמו תקין. זו סיבה טובה לבקש את הבדיקה, ולא סיבה להיבהל אם היא חיובית.

המרה מ-T4 ל-T3. הבלוטה מייצרת בעיקר T4, שהוא הצורה הלא פעילה. ההמרה לצורה הפעילה, T3, מתרחשת ברקמות, בעיקר בכבד ובמעי. בדיקה של TSH לבדה לא מספרת אם ההמרה מתרחשת ביעילות.

מה עומד מאחורי המספר. ההמרה תלויה בזמינות של ברזל, סלניום ואבץ. נשים עם וסת כבדה מגיעות לא פעם עם פריטין נמוך גם כשההמוגלובין תקין לגמרי, וזה משפיע. גם רמת עומס גבוהה מתמשכת משפיעה על הציר הזה.

למה זה קשור לפוריות בכלל

תפקוד לא מיטבי של הבלוטה נוגע לפוריות בכמה נקודות:

הוא יכול להאריך או לקצר את המחזור ולהפוך אותו ללא סדיר. הוא יכול לקצר את השלב הלוטאלי, כלומר את התקופה שבין הביוץ לווסת, שהיא החלון שבו הרירית צריכה להיות מסוגלת לקלוט. הוא יכול להעלות פרולקטין, שבתורו מדכא ביוץ. והוא משפיע על SHBG, החלבון שקושר הורמוני מין בדם וקובע כמה מהם זמינים בפועל.

וזה לא נוגע רק לנשים. תפקוד בלוטה לקוי אצל גברים משפיע על תנועתיות הזרע. בפועל כמעט אף פעם לא בודקים את זה בבירור פוריות גברי.

מה שאני מבקש לראות בקליניקה

כשמישהי מגיעה אליי עם סיפור של מחזורים לא סדירים, עייפות שלא מוסברת, נשירת שיער או קור בגפיים, אלה הערכים שאני מבקש שתשאל עליהם את הרופא:

TSH, T4 חופשי, T3 חופשי, נוגדני TPO ונוגדני TG. ולצידם פריטין, ויטמין D וספירת דם.

אני לא מפרש את זה לבד ולא ממליץ על טיפול תרופתי. הפירוש הוא של רופא. מה שאני עושה זה להסתכל על התמונה השלמה ולשאול איפה הגוף נמצא: במצב ON, כשהמשאבים מופנים להתמודדות עם עומס, או במצב READY, שבו הוא מרשה לעצמו לתחזק מערכות שאינן חיוניות להישרדות מיידית. ציר בלוטת התריס הוא אחד המקומות שבהם ההבדל הזה נראה הכי מוקדם.

הדבר שאני מבקש שלא תעשי

אל תתחילי ליטול יוד על דעת עצמך. זו הטעות הנפוצה ביותר שאני פוגש בתחום הזה.

יוד באמת דרוש לייצור הורמוני הבלוטה. אבל במצב שבו קיימת פעילות אוטואימונית, מינון גבוה של יוד עלול להחריף את המצב במקום לשפר אותו. במקרים אחרים הוא עלול לדכא את הבלוטה. זה לא ויטמין תמים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל אחרי שיודעים אם יש נוגדנים ומה מצב הבלוטה.

מתי לא לפנות אליי

אם כבר אובחנת עם תת פעילות או יתר פעילות של הבלוטה ואת מאוזנת בטיפול, אל תשני דבר בלי הרופא המטפל שלך. שינוי מינון של אלטרוקסין הוא החלטה רפואית.

אם יש לך גוש בצוואר, שינוי בקול, קושי בבליעה או ירידה חדה במשקל שלא הוסברה, זה בירור אנדוקרינולוגי דחוף ואין לו תחליף.

ואם את בהריון או בטיפולי הפריה פעילים, כל שינוי בתוספים או בתזונה צריך לעבור דרך הצוות הרפואי שמלווה אותך. אני עובד לצד הרפואה ולא במקומה.